כיצד מגייסים כוחות על מנת לשפר את ההתמודדות ההורית?
אחריות אישית, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, העצמה הורית, משפחה הוספת תגובהכאשר הורה מרגיש כי עליו לגייס כוחות כדי להתמודד עם ילדו, משמעו כי "הגיעו מים עד נפש". בעולם אידיאלי, הורים וילדים חיים בהרמוניה של אהבה ונתינה כשברקע מתנגנת לה מוסיקת רועים חרישית .
חיים לחוד ואגדות לחוד
במציאות היומיומית,על ההורה לגייס כוחות שוב ושוב ושוב כדי להתמודד עם מצבים חדשים ודרישות מאתגרות.
מאיפה מגייסים כוחות?
משפרים מיומנויות אישיות כגון שיפור בתחושת הערך העצמי ע"י לקיחת אחריות על מעשינו. כנות מול עצמנו גם היא כלי חשוב ביותר בשיפור מיומנות.
חשוב לדבר. על מנת לעבות תמיכה סביבתית . לא להישאר בבדידות מול קושי הורי.
לקחת פסק זמן באופן שוטף.
להיות לא רק הורים. לחזור להיות בן/בת זוג. אח/אחות , חבר/חברה.
חשובה פעילות חברתית, ספורט, בית קפה וסרט. מותר ואף רצוי להניח הכל מאחור ולצאת החוצה כדי להיטען מחדש. בדיוק כמו כרטיס אשראי שיש להטעין בכל פעם מחדש… כדי שניתן יהיה לחזור ולטפל בילד ממקום של שביעות רצון.
לא בכדי, בעת הסברי הדיילת בעלייה למטוס חוזרת הדיילת על דבריה כי בעת סכנה על ההורה לחבוש ראשון את מסיכת החמצן ורק אחר כך לחבוש המסכה לילד.
כאשר הורה מטופל ושבע רצון , סביר להניח שהטיפול בילד יהיה טוב יותר ויגיע ממקום שלים ונינוח ביותר. הא.. כן, ולא לשכוח לנשום. נשימות עמוקות ואיטיות המזרימות חמצן לגוף ומסייעות בפינוי הפסולת מהגוף.
ו.. מקלחת נעימה ומסג' טוב עושים גם הם עבודה לא רעה..
14 בינואר, 2010 בשעה 8:28 am
ויש עוד שיטה שתמיד עובדת: שיטת אין ברירה. כהורים אנחנו מפעילים אותה כל הזמן.
ככל שאני רואה את המטרות שהצבתי עבור ילדיי, ואני יודעת שהם חייבים להשיגן, אני מפעילה את מה שצריך בתוך עצמי כדי להובילם לשם.
מה לעשות, הורות זה לא משחק ילדים…
14 בינואר, 2010 בשעה 12:59 pm
הי פרי,
הרבה פעמים במצב בו מגיעים לצורך ב"גיוס כוחות", רצוי לתת נשימה עמוקה ולהרגע (גם אם זה דורש יותר מכמה דקות – דחיית סיםוקים) ולהגיע אל הילד תוך כדי הקשבה וכבוד הדדי, ולא מתוך מקום של ענישה. לעיתים הקשבה לילד, דווקא בזמן קשה, העברת מסר ועזרה בהגדרת רגשותיו, יעזרו לו להגיע לבד פתרון הבעיה או לפחות להתעות מצד הילד לפתרון.
לגבי המסאז'…אין צורך להוסיף.
כתבה מקסימה.
14 בינואר, 2010 בשעה 1:22 pm
פרי יקירתי
אני נהנית לקרוא כל מה שאת כותבת.זה כל כך את ועל הכל אני חותמת 'מאשרת'..
אמת, הורה לא צמיד חושב בכיוונים אלו. להיפך, בעיתות מצוקה ולחץ נוטים הרוב לחשוב בכיוון של הקרבה תוך כדי ביטול העצמי.
מרענן…
14 בינואר, 2010 בשעה 2:13 pm
נאוה יקרה
תודה על המילים החמות
פרי
14 בינואר, 2010 בשעה 2:13 pm
ליאורת אין ספק המסאג' מנצח כמעט הכל…….
14 בינואר, 2010 בשעה 2:14 pm
מסכימה עם כל מילה הורות היא לא משחק ילדים…
19 בינואר, 2010 בשעה 3:29 pm
האם להורים יש אסטרטגיה לגידול הילדים שלהם? האם יש להם תכנית מפורטת עם חזון ויעדים? האם צריך?